סקירת הדילמה

חופש העיתונות מול הזכות לפרטיות (עיסוק ברכילות בשל ידוענים)

 בשנים האחרונות אנחנו נחשפים למקרים בהם העיתונאים והמפרסמים פוגעים בזכותם לפרטיות של ידוענים בשל עניין לציבור ואינטרס ציבורי .לפי תקנון האתיקה  לא יפרסמו עיתון ועיתונאי ללא הסכמתו של אדם דבר הנוגע לפרטיותו והעלול לפגוע בו, אלא אם קיים עניין ציבורי בפרסום ובמידה הראויה. פרסום דבר כאמור מצריך ברגיל בירור מוקדם עם הנוגע בדבר ופרסום הוגן של תגובתו. בית המשפט בישראל מדגיש שחייב להיות אינטרס ציבורי אמיתי כדי לפגוע בפרטיותו של אדם. אינטרס זה מוגדר במערכת המשפט במושג עניין ציבורי. להלן מקרה של חדירה לפרטיות שביצע צלם פפראצי כאשר תיעד אותו בתחתוניו בלבד, הצלם נתבע על סך 300 אלף שקל אך מתברר כי הסכום  לא הרתיע אותו מלהיכנס לקרב ברשת החברתית עם הטייב ובעלה. ניתן לראות כי לעיתונאי לא מזיז התביעה והוא בוחר בכל מקרה לפרסם את התמונות הפוגעות. להלן כתב התביעה -







במאמר שקראתי שפורסם באתר גלובס שנכתב ע"י לי אור אברבך הוא מציין שאייל גולן תובע 300 אלף שקל מהבלוגר עומרי חיון ,הטענה היא שעומרי הפר את צו איסור הפרסום שאסר לחשוף את זהותו של  אייל גולן בזמן שהתפוצצה פרשת הקטינות . ובעקבות הפרסום הוא פגע בפרנסה שלו לדוגמא ההזמנות להופעות היו מועטות המון בנות לא הגיעו להופעות שלו, הרבה מעריצים הפסיקו להעריץ אותו והדעה שלהם לגביו השתנתה . כפי שבא לידי ביטוי תביעת לשון הרע שהגיש גולן באמצעות עו"ד שי אליאס, חיון עשה "שימוש ברכילות זולה,  דברי רפש וזוהמה והפצת דברים הפוגעים בידוען". בתביעה נכתב כי גולן לא קיים יחסי מין עם קטינות, לא משתמש ו/או השתמש בסמים, לא הדיח קטינה לשימוש בסמים ולא היה שותף למסיבות מין, וכי בעקבות הפרסום של חיון שמו הטוב הפך הפקר, הוא נחקר, נשפט והורשע תקשורתית, בעקבות זאת הוא זכה לקבל דברי לעג ובוז בכלי התקשורת וברשות חברתיות. לעומת זאת חיון פרסם שאייל גולן כן עשה את הדברים שהוא הואשם עליהם , בנוסף לכך הוא פירסם דברים שאינם הוכחו ושהיו בתהליך בדיקה הוא פירסם אותם בתור דבר מוכח ולא ציין את כל האמת , ובעקבות כך פגע בשמו הטוב של אייל גולן .


 


בנוסף לדוגמאות שהצגתי הפוגעות בפרטיותם של ידוענים להלן מקרה נוסף בו צלם פפארצי מסכן חיים של בני אדם ואף גרם למוות במקרה הזה אך ורק כדי לקבל את התמונות שהוא רוצה וחייב להשיג לעבודתו . אחד האירועים המוכרים הקשורים לצלמי פפראצי הוא מותה של הנסיכה דיאנה בעקבות מרדף של צלמים אחרי מכוניתה .
טענתם העיקרית של הפפראצי היא שהם פועלים במסגרת חופש העיתונות וחופש העיסוק. לדבריהם, כל זמן שאין הם נכנסים לרשות הפרט, זכותם לצלם כאוות נפשם .בנסוף לכך קראתי והעמקתי במחקר נוסף מאתר מאקו שפורסם ע"י קרן בר לב שבו צוין שצלמי הפפארצי נוהגים לסכן חיים של ידוענים בשביל להשיג תמונות כתבות וכל עניין רכילותי כלשהו, וכאשר הם מנסים להשיג את המטרה שלהם הם פוגעים על הדרך בזכות לחיים ביטחון ושלמות הגוף של הידוענים.







במאמר נוסף שקראתי  באתר וואינט שפורסם ע"יי  שיי ארזואן הוא מוסיף כי פעמים רבות צלמי הפפארצי מחכים לידוענים בכל פינה שהם יודעים שהם נמצאים בהרבה כדי לצלם את התמונות הטובות ביותר והפולשניות ביותר במצבים הכי גרועים שלהם בחיי היום יום כדי לפרסם ולהרוויח  כסף בעקבות כך הם מטרידים את הידוענים והופכים את השגרה היום יומית שלהם לסיוט . 

הנה כמה מקרים שמצאתי שבהם צלמי הפפארצי פוגעים בידוענים כדי להשיג את התמונה המנצחת בשביל הקורא והצופה-


דנה אינטרנשיונל הגיעה לנמל תל אביב, לעוד יום  של קניות, אלא שאז קלט אותה צלם הפפראצי, ברק פכטר. הוא, כנראה החליט לתעד אותה בסרטון וידאו, תוך שהוא שואל אותה ממי היא צריכה לבקש סליחה לפני יום כיפור ומנסה לשאול אותה שאלות פרטיות. היא החליטה לשים לזה לסוף והיא הרגישה שהצילומים פגעו בה מאוד והם היו ללא רשותה וללא הסכמתה . 


לאור המאמרים שהצגתי התומכים באי שלילת זכותם של פרטיות הידוענים , יש הטוענים כי למפורסמים לא קיימת זכות כזאת והם אמורים להתרגל ולהבין את המצב בו הם נמצאים .
על פי מאמרו של  יהונתן קלינגר באתר שלו  בו הוא כותב כי למפורסמים בעצם אין זכות לפרטיות לעומת זאת הוצע חוק האוסר על פרסום צילומים שצולמו ברשות הרבים בעיתונות ובטלויזיה כל עוד הדבר נעשה שלא בהסכמת המצולמים . לעומת זאת הצעת החוק נועדה כדי להגן על פרטיותם של הידוענים ושלא יפרסמו דברים עליהם ללא הסכמתם בעיתונות . אך מצד שני יש הטוענים שחוק זה עלול לעלות בנזק כלכלי  עד כדי שיבוטל מקצוע צלם העיתונות כי לא יעשה שימוש בכך.